צא מהרגל הקריאה הפסיבי והתחל לפעול!

זה אולי נשמע טיפשי, אבל יש דרך "נכונה" ו"לא נכונה" לקרוא. זה נכון במיוחד לסטודנטים, שמצפים מהם לסכם, לנתח ולבקר את הקריאות שהוקצו להם על ידי הפרופסורים שלהם. המשימה עלולה להיות מרתיעה במיוחד עבור סטודנטים שעובדים על עבודת לימוד, מכיוון שהם צריכים לקרוא מספר חומרים ולאחר מכן לשלב אותם בשיח המתמשך שהוא עבודת המחקר שלהם.

אז אילו צורות קריאה הן "נכונות", ואילו "לא נכונות"? בזמן קריאת ספר או מאמר, אתה רוצה לקרוא באופן אקטיבי לעומת פסיבי. כשאתה קורא באופן פסיבי, אתה רק מקבל מידע; בזמן שאתה קורא, אתה לא מעכל את המידע ומגבש דעה. כמובן, זה לא מאוד תורם לחשיבה ביקורתית, תרגול שתמיד צריך להשתדל.

לעומת זאת, קריאה פעילה היא תהליך אינטראקטיבי יותר. קוראים פעילים הם משתתפים בתהליך הקריאה. כשהם יוצקים על הטקסט, הם מקיימים איתו אינטראקציה; הם מפקפקים בזה, מערערים עליו, אוספים ראיות ומציגים ראיות נגדיות, משוחחים איתם אפילו. קריאה פעילה עוזרת לך להבין ולהיזכר במה שקראת, ובסופו של דבר הופכת מאמר טוב יותר.

ההסבר הזה כנראה נשמע די מעורפל. עם זאת, קריאה פעילה היא לא רק מושג תיאורטי מופשט – ישנם צעדים קונקרטיים שתוכל לנקוט לקראת הפיכתך לקורא פעיל יותר!

ראשית, אל תיגשו לטקסט מתוך הנחה שעליכם לקרוא אותו ישר, מתחילתו ועד סופו. עוד לפני שתתחיל, סרוק את הכותרת, התקציר, תוכן העניינים והאינדקס. זה מספק מסגרת לשאר הקריאות. כשאתה עובר לטקסט עצמו, אל תפחד לדלג מפרק לפרק או מקטע לקטע. אם אתה קורא ספר, עיין באינדקס כדי לראות מתי הנושא שלך מוזכר. לדוחות מחקר, נסה לקרוא את המסקנה לפני התוצאות; זה ייתן לך מושג כללי על ממצאי המחבר ויעזור לך להבין את הפרטים כפי שהוצגו בסעיף התוצאות. אם הצהרה או נושא בלבלתם, אל תחששו לחזור ולקרוא שוב פסקה או אפילו פרק שלם, אם צריך. אחרי הכל, אם אתה לא מבין נושא, יהיה נורא קשה לכתוב עליו בצורה קוהרנטית!

קריאה פעילה כוללת גם גיבוש דעה על מה שאתה קורא. כשאתם קולטים את הטקסט, שימו לב לתגובות הרגשיות שלכם אליו. זה גורם לך לכעוס? להרגיז? סַפקָנִי? למה? האם המחבר טוען טענות שאתה מוצא מפוקפקות? מה קראת עד היום שתומך או סותר את טיעוני המחבר? האם המחבר מציע ראיות מהימנות להצהרותיו, או שהוא רק מציג את דעותיו או מעלה ספקולציות? סמן את השאלות הללו ואת ההתרשמות שלך תוך כדי.

אמצעי נוסף לשבירת הרגל הקריאה הפסיבית הוא לעשות שימוש בשוליים הללו. זה קל אם אתה קורא צילום או תדפיס של מאמר. מצד שני, אם אתה קורא טקסט, תצלם את כל הקטעים שבהם אתה מתכנן להשתמש בעיתון שלך כדי שתוכל לסמן אותם מבלי לפגוע ברכוש הספרייה! זה יחסוך לך המון זמן, אז זה שווה את ההוצאה הנוספת. אתה יכול גם לשמור מסמכים במחשב שלך כקובצי Word (במקום להדפיס עותקים מודפסים) ו"לסמן" אותם באמצעות פונקציית ההדגשה של Word. זה חוסך גם כסף וגם נייר!

סימון בשוליים נותן לך הפסקה לשקול את מה שקראת. זה גם מפנה את תשומת לבך לקטעים חשובים ומציין אותם לשימוש עתידי. אתה יכול לרשום כל דבר שעולה לך בראש. הדגש או הדגש עובדות, הצהרות או ממצאים חשובים בטקסט. השתמש בחצים כדי לחבר קטעים רלוונטיים זה לזה ולציין מערכות יחסים. רשום את כל השאלות שיש לך. יש משהו שאתה לא מבין? דרך חדשה שאולי תרצה ללכת אליה? נושא שאתה צריך לחקור יותר? שים לב לזה! ייחד כל חוסר עקביות בטקסט יחד עם נקודות דיון או ויכוח. אסוף ראיות שתומכות או מתריסות בנקודת המבט שלך. אל תימנע מאמירות שאינך מבין או אינך יכול להסביר – אלה הדברים שאתה צריך לשים לב אליהם ביותר.

קחו בחשבון לא רק את הטקסט שלפניכם, אלא את ההקשר שבו הוא נכתב. בדוק את פרק הזמן בו נכתב המקור. הניתוח שלך צריך לכלול גם את הפרספקטיבה שממנה כותב הכותב – האם היא פסיכולוגית או ביולוגית? מה דעתך על פמיניסטית, או אולי מרקסיסטית? כיצד עשוי ההקשר להשפיע על מסקנות המחבר? זכור את השאלות הללו בזמן הקריאה, ורשום את כל ההתרשמות שיש לך במהלך הקריאה.

לאחר שסיימתם פרק או מאמר, כתבו סיכום קצר. זה לא רק יעזור בהבנתך את מה שקראת זה עתה, אלא הוא יספק מדריך מועיל למועד מאוחר יותר, כאשר אתה כותב את המאמר שלך ותצטרך למיין מאות עמודים של חומר. חוץ מזה, אם אתה לא יכול לכתוב בקלות פסקה או שתיים, זה רמז שאתה צריך לחזור ולקרוא שוב את המקור.

אל תחכה עד שיוקצה לך עבודה כדי לנסות את ההצעות האלה. בפעם הבאה שתצטרכו לבצע קריאה לכיתה, תרגל כמה אסטרטגיות קריאה אקטיביות. אתה תגדיל את ההבנה שלך בחומר ואת הציונים שלך!


Source by Kelly Garbato

About admin

Check Also

Promoting Reading In Schools In Sierra Leone

INTRODUCTION Helping children and adults to develop skills they need to fully participate in an …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Recent Comments